חלק ג

ממשיכים בפגיעות חזה, והפעם סוגרים את הנושא ומדברים על הקטגורייה השלישית- פגיעה גרמית= שברים בצלע בודדת / חזה מרפרף:
כלוב בית החזה בנוי מ 12 זוגות צלעות היוצאות מעמוד השדרה ומתחברות (למעט הצלעות התחתונות) מלפנים-בעצם החזה (סטרנום).
מתחת ובצמוד לכל צלע עוברים: עורק, וריד ועצב, או בר"ת כפי שנהוג לכנות אותם- VAN.
הנה תראו בסרטון הזה איך הכירוג מתדרך את הסטאז'ר בהחדרת טרוקר (בלי פאדיחות, אתם זוכרים מה זה)-להחדיר מעל הצלע, ולא מתחתיה. עכשיו אתם גם מבינים למה:
https://goo.gl/hFnJ7H
לענייננו,
פגיעה גרמית בצלעות מתחלקת לשני סוגים:
שבר בודד / שברים בצלע בודדת: בגלל העצב הצמוד לצלע, כל תנועה, ולמעשה כל שאיפה (אינספיריום) או נשיפה (אקספיריום)-תלווה בכאב עז. 
מספר שברים במקטע שלם: כמו בצלע בודדת-גם כאן התנועה תלווה בכאב עז. בנוסף לכך, השברים המרובים יוצרים מקטע שלמעשה אינו מחובר לשאר כלוב בית החזה, ובעצם הוא מרפרף באוויר. מכאן שמו-חזה רפוי / מרפרף.
בפגיעה זו נוכל לזהות שהמקטע הזה בעצם מבצע נשימה פרדוקסלית: בזמן האינספיריום, כששאר כלוב בית החזה עולה-אותו קטע צונח כלפי מטה, ובאקספיריום-כששאר כלוב בית החזה יורד-נראה כאילו אותו קטע עולה (ביחס לשאר).
בואו נראה את זה במציאות אצל המסכן הזה שריסק את חזה שמאל:
https://goo.gl/K3ndgm
הנה שוב, הפעם במרכז החזה-ממש סביב הסטרנום:
https://goo.gl/yYLd9C

המשותף לכל זה שהפצוע כאוב מאוד, וע"מ לחסוך מעצמו כאב-הוא משתדל כמה שפחות לנשום (=כמה שפחות להזיז את הצלעות), זה מתבטא הן בקצב האיטי והן בעומק השיטחי.
אז מה אנחנו יכולים לעזור לו?
פשוט מאוד:
1. העשרה בחמצן. את אותו מעט אוויר שהוא כן מכניס-נשתדל להעשיר במקסימום חמצן.
2. טיפול בכאב (ברמת ALS). זה פצוע שהטיפול בכאב אינו מחווה של רצון טוב עבורו אלא טיפול מציל חיים ממש. ממילא, תשקלו חבירה לאט"ן בעדיפות עליונה.

זהו בינתיים, ניתן כמה ימים של שקט שתוכלו לעשות חזרה קטנה על מה שדיברנו בעניין פגיעות חזה, כי אתם כבר יודעים-לפני שנתקדם לפגיעות בטן אנחנו צריכים בוחן קטן כדי לוודא שיישרנו קו.