חלק ב

ממשיכים בפגיעות ראש והפעם נדבר על הקבוצה השנייה:
פציעות פנים ואיום על נתיב אוויר
כולנו רגילים לשנן (ובצדק) שפצוע טראומה צריך לפנות בדחיפות, שהמקום שלו הוא בחדר ניתוח ושאין יכולת לייצב פצוע טראומה בשטח, ועדיף לפנות בדחיפות מאשר להזמין / לחבור עם אט"ן. הכל נכון.
אבל, ישנן פציעות ספציפיות, לא רבות, שבהן אם לא נטפל באופן מיידי, עכשיו, גם על חשבון פינוי-הפצוע ימות. ברור לכולנו שבפצוע עם דימום חיצוני משמעותי-חובה לטפל קודם כל בדימום, גם אם הדבר גורם לעיכוב בפינוי.
כך גם בפציעות פנים המדממות, שמאיימות על AW.
פצועים אלו חייבים באופן מיידי שיאבטחו להם את נתיב האוויר=החדרת טובוס לתוך קנה הנשימה=אט"ן.
פצוע כזה, אם לא יטופל באופן מיידי עלול למות מהיפוקסייה ואספירצייה ולכן למרות שהוא 'דחוף לפינוי' (כפצוע טראומה)-הוא כרגע 'דחוף לטיפול', גם אם המשמעות היא עיכוב בפינוי.
אין הרבה מקרים בהם לאט"ן יש יכולת ויתרון בפצוע טראומה על פני אמבולנס רגיל, אבל זה בהחלט מהמקרים שכן יש.
הרדמה, אינטובצייה / נתיב אוויר כירוגי (קוניוטומייה או קיווכטראכט) וחמצון הפצוע-הם אלו שיצילו אותו.

לצורך המחשה מצורף סרטון מאפגניסטן. המסכן הזה נפגע ממטען שהונח בקצה הסוללה והוא סובל  ממה שמוגדר 'פציעה רב מערכתית'.
ניתן לראות הנחת ח"ע CAT בגפיים (מצויין!), וכן פינוי מאוד מאוד מהיר. אבל, פשוט מתעלמים משלב ה A.
הפצוע הזה עם נתיב אוויר מרוסק, מדמם ללוע, וברור לכולנו שלא צריך לחבר מד סטורצייה כדי להעריך את המצב הנשימתי שלו.
חברים, זה פצוע דחוף לטיפול. עכשיו. לא אכפת לי כרגע איך קוראים לצינור ואם מכניסים אותו דרך הפה או דרך הצוואר-הוא צריך עכשיו צינור לתוך הקנה, והנשמה כמובן
https://goo.gl/zG897Y
בהמשך אפשר לראות ניסיון הושבה של הפצוע. מאוחר מידי, חבל שזה לא קרה בשלב הראשון. עם פצוע כזה-זה הטיפול המיידי, לפני ציוד ולפני אט"ן. להושיב אותו, ואף יותר מכך-שירכון קדימה (מומלץ במקביל לסקשיין).
תקשיבו לנשימה המחרחרת והמאומצת שלו, ותראו איך הוא לא מצליח להחזיק את עצמו בישיבה ומתמוטט
https://goo.gl/ks63ZF
יהי זכרו ברוך (הלוואי ואני טועה).

לסיכום, האתגר המרכזי שלנו הוא להחליט תוך זמן קצר מה הנפגע שלי-דחוף לטיפול או דחוף לפינוי.
לא תמיד התשובה היא חד משמעית, אבל אנחנו צריכים  לנסות לענות לעצמנו ולפעול בהתאם.