חלק א
מצבי חירום לבביים-מסיימים בשעה טובה.
כללי:
נשאר לנו לדבר על בצקת ריאות / גודש ריאתי.
כפי שהזכרנו בתחילת הפרק, אי ספיקת לב גורמת ללב לעבוד פחות טוב, ותכלס-לפגוע בכושר ההתכווצות. מלבד הפגיעה והירידה בכמות הדם שמוזרק בכל התכווצות-ישנה הצטברות של דם במערכת הורידית, זו שמחזירה אל הלב (אך כושלת כרגע כחלק מאי הספיקה).
הזכרנו שכאשר לב ימין נפגע-נצפה להתפתחות בצקות ברגליים, בצקות שיופיעו לאט לאט, ואת חומרתן ניתן להעריך בהתאם לגובה הבצקות ברגליים. בכל אופן, לא מדובר במצב מסכן חיים בטווח הזמן המיידי.
פתופיזיולוגייה:
מה כן מהווה מצב מסכן חיים? צד שמאל. אם לב שמאל נפגע וכושר ההתכווצות שלו נפגע-דם שהיה אמור לחזור ללב דרך ורידי הריאה (זוכרים? סוף 'מחזור הדם הקטן') לא מצליח לעשות זאת, ונתקל בלב דרדלה, התוצאה-הצטברות של דם בתחנה הקודמת=ריאות.
הריאות כזכור בנויות מנאדיות, כמין אשכולות מלאים אוויר שעטופים בנימים. הלחץ בתוך כלי הדם גדל ונוזל בורח מתוכם אל אותן נאדיות, וממלא אותן בנוזל. עכשיו המטופל בבעייה.
במקום חמצן-הנאדיות מוצפות בנוזל, וגם אותו מעט חמצן שכן מצליח להיכנס לאנדיות-לא מצליח לעבור לכלי הדם, כי דופן הנימים חסומה ע"י נוזל. הנה תראו קטע קצר מהימים בהם הטלוויזייה היתה חינוכית:
https://amitai-net.co.il/n11/page/p5-82.asp
עכשיו תדמיינו שכל האזור הזה מוצף בנוזל, עם כל הרצון הטוב של מולקולות החמצן-הן פשוט לא יכולות להתחבר לכדוריות האדומות.
בפועל תופיע הפרעה נשימתית, אבל מקורה בהפרעה לבבית, לכן אנו עוסקים בה פה.
התייצגות:
א. רקע-בד"כ מדובר במטופל עם רקע לבבי, פעמים רבות-עם רקע של גודש ריאתי בעבר ("אדוני, היו לך פעם מים בריאות?").
ב. נשימה-קוצר נשימה. ככל שהבצקת תהיה קשה ומשמעותית יותר-כך קוצר הנשימה יהיה חריף יותר, אבל באופן כללי אלו מטופלים עם קוצר נשימה משמעותי, כולל כל המתלווה לכך (טכיפניאה, שימוש בשרירי עזר, אי שקט וכל ההתייצגות של רעב לחמצן).
בהאזנה עם סטטוסקופ ניתן לשמוע בקלות חירחורים.
ג. עור-חיוור ומזיע. פעמים רבות המטופל ממש מטפטף מזיעה, אי אפשר לפספס את זה.
ד. לחץ דם-לחצי דם גבוהים. סליחה, לא גבוהים, בשמים! אלו חולים עם לחצי דם סביב ה 200 סיסטולי וצפונה. הלחץ דם הזה כמובן רק מחמיר את המצב כי גורם לעוד ועוד נוזל לברוח מכלי הדם (מהנימים שעוטפים את הנאדיות) ולהמשיך להציף את שטח הפנים שהיה אמור לשמש לחילוף גזים-בנוזל.
טיפול:
א. זיהוי.
אסור לכם לפספס את החולים האלו! אלו חולים שמתדרדרים במהירות, לפעמים-ממש תוך דקות. מקוצר נשימה דרך התעייפות וערפול הכרה ועד לקריסה, וכשזה קורה-מאוחר מידי.
אלו חולים שחייבים לתפוס אותם רגע לפני הקריסה.
ב. הושבה.
זה נכון באופן כללי במצבי מצוקה נשימתיים (פרומו לנושא הבא), אבל במיוחד כאן. הפעולה הזו תציל לו את החיים.
חולה כזה ששוכב-פשוט נחנק למוות, מול העיניים. הנוזל מציף אותו והוא טובע.
ג. חמצן.
כאילו דה...
בקושי יש חילוף גזים, אז אותו שטח קטן שנותר-נשאף שיגיע אליו מקסימום חמצן.
ד. אט"ן.
נכון, בחצי מהמקרים אומרים לנו לחבור לאט"ן, זה כבר הפך ללא רציני. אבל הפעם זה רציני. מאוד.
מעט מאוד מקרים יש בהם לאט"ן יתרון כה משמעותי על אמבולנס רגיל.
חולה בבצקת קשה עם מרחק פינוי משמעותי-ימות באמבולנס הרגיל, גם אם תושיבו אותו ותעשירו אותו בחמצן. אלו המקרים בהם לאט"ן יש את הכלים לעזור לו, אבל על האמת.
ממש לשלוף אותו מעולם האמת.
מהם הכלים האלו?
נדבר בפעם הבאה.
בהערכה רבה על תרומתכם ופועלכם, אלישיב-מד"א הר חברון / אגף הבטחון.