חלק ב

מצבי חירום לבביים, ממשיכים.

בפעם הקודמת דברנו על הגורמים להיצרות וחסימה של כלי דם קורונרי (=המספק דם וחמצן לשריר הלב) והזכרנו שישנה חלוקה בין תעוקת חזה יציבה לתעוקת חזה בלתי יציבה.
בתעוקת חזה יציבה (SA) ישנה היצרות, אך הלב "מסתדר" איתה. החולה יודע מה גבול המאמץ שהוא יכול לעשות עם ההיצרות הזו.
בתעוקת חזה בלתי יציבה (UA) יש כבר התקדמות והחמרה בהיצרות, פתאום מופיע כאב בעקבות מאמץ קל, מתברר שגבול המאמץ של הלב נמוך יותר.
השלב הבא יהיה חסימה מלאה, מה שאנו קוראים "אוטם"-או בשפה המקצועית: MI.
ואכן, רובכם למד את החלוקה הזו בקורסי ההכשרה. 
לאחרונה, איחדו את המושגים.
למה?
פשוט כי אין לנו באמת דרך לדעת האם המטופל סובל מתעוקת חזה בלתי יציבה (=חסימה חלקית) או מאוטם (=חסימה מלאה), ובנוסף-זה לא באמת משנה מבחינתנו.
ולכן, לאחרונה יש למצבים האלו כותרת אחת וכולם נכנסים תחתיה: ACS, או בעברית-תסמונת כלילית (השם העברי של העורקים הקורונריים הוא העורקים הכליליים) חריפה.

אז אחרי שפישטו לנו את העסק-בואו נדבר על הסכנות.
ממש כמו בשבץ מוחי, חסימה של כלי דם תגרום למצוקה אצל אותם תאים שהיו אמורים לקבל דם מאותו עורק, ובהמשך-לפגיעה בתפקוד שלהם.
בשבץ מוחי, כאשר התאים האחראים על תנועת הגפיים סובלים מאיסכמייה (=ירידה באספקת הדם)-ישנה פגיעה ביכולת להניע את הגפיים (חולשה / שיתוק). באוטם, כאשר התאים האחראים של כיווץ שריר הלב סובלים מאיסכמייה-ישנה פגיעה ביכולת הלב להתכווץ.

בפועל, ישנה פה סכנה כפולה.

א. אי ספיקת לב:
כפי שאמרנו, חלק מהתאים לא מקבלים דם וממילא לא משתתפים בפעולת הכיווץ. במקום שנקבל לב שמתכווץ באופן מלא ומסונכרן (וממילא מזרים את הדם שבתוכו החוצה, לעורקים)-נקבל לב דרדלה, חצי כוח. המשמעות של זה יכולה להיות מיידית או ארוכת טווח, והחומרה שלה תלויה בהיקף השריר הפגוע (ככל שכלי דם גדול יותר נחסם-ישנה ירידה בפרפוזייה לחלק גדול יותר בלב, ויותר תאים נפגעים ולא משתתפים בפעולת הכיווץ) ובמיקומו (איזה אזור בלב נפגע).

*אם תתפתח אי ספיקת לב בחלק הימני (זה שמקבל דם מכל הגוף) והצד הימני לא יתפקד כמו שצריך ולא ידחוף את כל הדם שהוא מקבל בצורה טובה קדימה-יצטבר דם אחורה, וממילא עם הזמן יופיעו בצקות בגפיים (בעיקר ברגליים). זה לא משהו שקורה ברבע שעה, אבל בהחלט משהו שיכול להחמיר עם הזמן (אפשר למדוד זאת בצורה קלה ע"י לחיצה עם האצבע בחלק הקדמי של הרגל, על העצם, אם אחרי שתסירו את האצבע תישאר עדיין "גומה" קטנה למשך כמה שניות-זו בצקת, וככל שהיא מופיעה גבוה יותר ברגל כך החומרה גדולה יותר). 

*אם תתפתח אי ספיקת לב בחלק השמאלי (זה שמזרים דם לכל הגוף) והצד השמאלי לא יתפקד כמו שצריך ולא ידחוף את כל הדם שהוא מקבל בצורה טובה קדימה-יצטבר דם אחורה, וממילא יצברו נוזלים בריאות. בשונה מבצקות ברגליים-כאן זה מתפתח במהירות, ובעיקר-מסוכן הרבה יותר. נרחיב על זה בהמשך.

ב. הפרעות קצב:
לתאים בשריר הלב פוטנציאל חשמלי. זה אומר שכל תא בלב, לא רק הקוצב החשמלי הראשי-יכול לייצר פעילות חשמלית מועטה. כאשר ישנה הפרעה בפרפוזייה-התאים האלו עלולים להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל החשמלי הזה, ופעילות בלתי סדירה זו עלולה לגרום להפרעות קצב, במגוון סוגים, כולל הפרעות קצב קטלניות. 
בדיוק מהדבר הזה אנחנו חוששים!!!
בטווח המיידי, הפחד שלנו אצל חולים כאלו הוא מההפרעות קצב וזה גורם המוות המרכזי שלהם.
זו בדיוק הסיבה שאנחנו תמיד תמיד תמיד מגיעים למטופל כזה עם דפיברילטור, כדי שאם הוא יעשה צרות-מיד נוכל לתת לו את מה שמגיע לו.
לא מאמינים לי?
בואו נשמע יחד הקלטה של שיחת טלפון בין פאראמדיק (אהרון אדלר, ירושלים) באט"ן לבין המוקד הרפואי. באט"ן, ישנן תרופות שבמצבים מסויימים מתן שלהן דורש אישור רופא ובמצבים מסויימים (הקשים והדחופים יותר) אין צורך באישור. לא נכנס למהות של התרופה המדוברת, אבל תראו איזה יופי-בדיוק מה שדיברנו עכשיו: החולה באוטם, ובעקבות כך מתחיל לייצר הפרעות קצב (רבות, תשמעו איך הוא מפרט אותן במהירות). החשש כמו שאמרנו-הופעת הפרעת קצב קטלנית, ואכן היא לא מאכזבת-ה VF מופיע מהר מאוד, וכך גם הטיפול-שוק. אלו המקרים הקלאסיים של חולים שעוברים "VF נצפה" (כלומר-כשהם מחוברים למוניטור וזיהוי הפרעת הקצב מתבצע באופן מיידי) מקבלים שוק ומיד חוזרים להכרה.
טוב, מתחתי אותכם יותר מידי-תהנו:
http://amitai-net.co.il/n11/page/p5-76.asp

בנוסף, מצרף את הסטריפ של המוניטור-תוכלו לראות את הפרעות הקצב המקדימות, ה VF, השוק והקצב התקין לאחר מכן.