תגובה אלרגית - חלק ב

תגובה אלרגית, ממשיכים.

דברנו על התהליך, על הסכנות, ההתייצגות ועל קביעת החומרה. אז מה הטיפול?
דבר ראשון, חשוב להבין שתגובה אלרגית היא מקרה שנעדיף להעביר לאט"ן. מרבית האופציות הטיפוליות נמצאות בו, ופוטנציאל ההידרדרות לא קטן.
לכן, תמיד, במיוחד במרחק פינוי משמעותי-נעדיף לחבור לאט"ן.

בנוסף ובמקביל לפינוי / חבירה, נוכל לסייע ב 3 דרכים,

1. הזרקת אפיפן- הזכרנו שעודף ההיסטמין גורם להרחבת כלי דם והיצרות הסימפונות. הנה תרופה אחת שמטפלת בשתי הצרות האלו יחד! פשוט מתנה משמיים. אדרנלין (כשהוא מסתובב עם חברים מהאקדמייה הוא אוהב שקוראים לו אפינפרין, סתם פוזה, אותו דבר) גורם להיצרות של כלי הדם הפריפריים ובמקביל להרחבה של הסימפונות. 
מטעמים טכניים / חוקתיים וכו' הוא נמצא אצלנו במזרק אוטומטי, אבל החומר שבפנים-זה בדיוק אותו חומר שיש באמפולת אדרנלין שבארון באט"ן (אפיפן=קיצור של אפינפרין + pen, עט...).
אז אחרי שהתלהבתם מהתרופה הזו-מתי ואיך נשתמש בה:
מינון:
קיימים 2 מזרקים, ילד (עד 30 ק"ג)-עם 0.15 מ"ג (או 150 מיקרוגרם), מבוגר (מעל 30 ק"ג)-0.3 מ"ג (או 300 מיקורגרם).
התוויה:
בכל התלבטות וספק-ניתן להתייעץ טלפונית על המוקד הרפואי (אם אין לכם את המס' שלו-עכשיו אתם עושים תשובה ושומרים אותו במועדפים, בכוונה אני לא מגלה-אתם יודעים איפה באתר שלנו יש אותו...) ולקבל אישור. זה אם יש לכם מקרה פרווה (לדוג'-גרד ואורטיקרייה מפושטים, ללא תלונה נוספת), אבל אם יש לכם מקרה אמיתי, דחוף, שמסכן חיים-שלא תחשבו להרים טלפון להתייעץ, אתם לא צריכים אישור של אף אחד-פשוט תזריקו! 
מה הכוונה מקרה אמיתי שמסכן חיים? אנאפילקסיס (2 מע' ומעלה למי שכבר הספיק לשכוח). הגעתם למטופל עם גרד ואורטיקרייה, עם קוצר נשימה ולחץ דם גבולי-אין ספק, תנו.
צורת מתן:
בוחרים את המזרק הנכון (בהתאם למשקל המטופל) > מסירים את הניצרה (הפקק בחלק המרוחק של המזרק) > מצמידים לשריר הירך בחלקו הצידי עד ששומעים את הקפיצה של המחט (החומר מוזרק באופן אוטומטי) > משאירים את המזרק צמוד למשך 10 ש' עד לסיום הזרקת כל החומר > מעסים את מקום ההזרקה למשך כמה שניות (לטובת ספיגה ופיזור טובים יותר).
הנה תראו בסרטון הזה, לדעתי הוא מבויים אבל עדיין ממחיש בצורה טובה 
http://amitai-net.co.il/n11/page/p5-74.asp

כללי
1. המטופל קיבל מנה אחת, עברו 5 דקות והסימנים לא חלפו / חלפו וחזרו-תנו עוד מנה.
2. אין לכם מזרק נוסף במינון מתאים והמטופל בסכנת חיים-תנו את המזרק השני, אפילו אם זה אומר שילד יקבל מזרק מבוגר. המינונים האלו הם ממילא מוקטנים כמקדם בטיחות, התועלת משמעותית גדולה מהנזק.
3. טיפלתם באפיפן (או שהמטופל הזריק לעצמו לפני שהגעתם) והסימנים חלפו-בכל זאת תעבירו לאט"ן, למה? א-כי לפעמים יש תגובה חוזרת והוא יצטרך טיפול נוסף ב-כדי לנטר את המטופל מבחינת הפרעות קצב להן יכול לגרום האפיפן.

2. העשרה בחמצן- במידה ויש קוצר נשימה, כמו כל מצוקה נשימתית. למטופל יש בעייה בכניסת האוויר בגלל ההיצרות, נשאף שמה שיכנס-יהיה עם מקסימום אחוז חמצן.

3. מתן נוזלים- בגלל הרחבת כלי הדם יש בריחה של נוזל למרווח הבין תאי ואיבוד נוזלים ממערכת הדם, לכן גם תופיעה ירידה בלחץ הדם. תקנו זאת ע"י מתן נוזלים במידה ואתם במרחק פינוי משמעותי (מעל 20 ד').

ומה יעשו באט"ן?
מלבד יכולת הניטור, באט"ן ניתן לטפל ב:
1. אינהלצייה-ע"מ לטפל בהיצרות הסימפונות.
2. מנות חוזרות של אדרנלין.
3. סטרואידים-לטיפול ארוך טווח.
4. במקרים קשים-תרופות לכיווץ כלי דם.
5. במקרי קיצון-הרדמה והחדרת טובוס לאבטחת דרכי הנשימה.

זהו, מצרף דוגמא מדו"ח רפואי.
שימו לב להתייחסות למהירות התפתחות התגובה, למס' המערכות המעורבות, ולטיפול.

בהערכה רבה על תרומתכם ופועלכם, אלישיב-מד"א הר חברון / אגף הבטחון.

לצפייה בפרסומים שפורסמו בקבוצה עד כה-מוזמנים להיכנס לאתר המדהים שלנו 
https://www.hrhevron.co.il/346/