תגובה אלרגית - חלק א
תגובה אלרגית
כללי:
במצב נורמאלי, בזמן פלישה של גוף זר לגוף-מופעלת מע' הגנה מקומית שנלחמת בו. מע' זו כוללת הרחבה של כלי הדם באזור ע"מ לאפשר לכמה שיותר תאים לבנים (המרכיבים את המע' החיסונית) להגיע לאזור ולהילחם באותו פולש.
לכן, במצב נורמאלי נראה תגובה מקומית הכוללת נפיחות, אודם וחום (כל זה במקביל לכאב מקומי).
עד כאן זו תגובה נורמאלית של הגוף. תגובה אלרגית היא בעצם תגובה "היסטרית" של הגוף.
אצל אדם שנחשף לחומר שהוא אלרגי אליו ("אלרגן")-במקום תגובה מקומית, על אותו גוף זר, מתקבלת תגובה היסטרית, סיסטמית בכל הגוף.
כתוצאה מהתגובה הזו מופרש חומר שנקרא היסטמין (הוא מופרש גם בתגובה נורמאלית, אבל כאן הוא מופרש בכמויות מטורפות, שאין לגוף יכולת להתמודד איתן).
פתופיזיולוגייה:
ההיסמין נקלט בריאות וגורם לכיווץ סימפונות, מה שגורם לתחושת מחנק וקוצר נשימה.
בנוסף, הוא נקלט בכלי הדם וגורם להרחבת כלי דם, מה שגורם לנפילת לחץ דם ובריחת נוזלים למרווח הבין תאי ויצירת בצקות.
לא מספיק? בנוסף, ההיסטמין מפעיל שחרור חומצות בקיבה (הנה קיבלנו בחילות והקאות) וכן גורם לשפעול של מערכת העצבים המרכזית.
אם מצב זה ימשיך ולא יטופל-הוא עלול להתדרדר לשוק אנפילקטי, כתוצאה מהירידה החדה בלחץ הדם.
מערכות מעורבות:
כפי שהזכרנו, תגובה אלרגית עלולה להתבטא במס' מערכות.
מע' העור-אורטיקרייה (אלו הסימנים המפושטים ע"פ העור, במגוון צורות) וגרד (לעיתים זו התלונה המרכזית של המטופל). בנוסף-בצקות תת עוריות שיתבטאו בד"כ באזור הפנים (מה שאנו קוראים "אנגיואדמה") עם נפיחות סביב העיניים (עד מצב שאי אפשר לפתוח את העין), בשפתיים ובלשון. בואו תראו איך זה נראה:
http://amitai-net.co.il/n11/page/p5-73.asp
מע' הנשימה-היצרות של הסימפונות שתגרום לתחושת מחנק, עקצוצים בדרכי הנשימה וקוצר נשימה.
מע' הדם-הרחבה של כלי הדם שתגרום לירידה בלחץ הדם (וכתוצאה מכך גם סחרחורות וחולשה) במקביל לעור סמוק (שטח הפנים של כלי הדם על פני העור גדל).
מע' העיכול-בחילות, הקאות, שילשולים.
בנוסף לכל זה, במצב הלם-יופיעו סימני הלם ופיצוי הכוללים עלייה בדופק ובנשימה, הזעה וכו'.
טרמינולוגייה:
1. תגובה אלרגית=במקום תגובה מקומית מופיעה תגובה סיסטמית של מע' אחת (לדוג'-אורטיקרייה וגרד מפושטים).
2. אנאפילקסיס=תגובה של 2 מערכות או יותר (לדוג'-אורטיקרייה וגרד מפושטים, יחד עם קוצר נשימה).
3. שוק אנאפילקטי=קיפוח המודינאמי (מע' הדם), עם ירידת לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל 90.
קביעת חומרת התגובה:
ע"מ לקבוע את חומרת התגובה (וממילא את הצורך בטיפול ובחירתו)-אנו בוחנים 3 פרמטרים,
1. היקף התגובה-בהתייצגות שהזכרנו, עד כמה היא משמעותית. האם ישנה תחושת מחנק קלה או קוצר נשימה משמעותי, האם יש מעט אורטיקרייה וגרד ברגליים או בצורה מפושטת ומשמעותית בכל הגוף, וכו'.
2. מספר המערכות המעורבות-האם מדובר בתגובה אלרגית, באנאפילקסיס או בשוק אנאפילקטי. כמה מערכות מעורבות בתגובה?
3. הכי חשוב! מהירות התגובה-בהנחה שהצלחנו להבין מה האלרגן (אכל בוטנים ואז הופיעה תגובה...), תוך כמה זמן התפתחה התגובה. דינו של מטופל שלאחר חצי שעה התחיל לפתח תגובה שונה לגמרי מדינו של מטופל שלאחר חצי דקה התחיל לפתח את אותה תגובה. ברור לנו שאצל השני נחשוש להתפתחות מהירה הרבה יותר ונצטרך להיות הרבה יותר אסרטיביים ואגרסיביים בטיפול.
זהו להפעם, אל תלכו לשום מקום כי לא דברנו עדיין על הטיפול.
בהערכה רבה על תרומתכם ופועלכם, אלישיב-מד"א הר חברון / אגף הבטחון.
לצפייה בפרסומים שפורסמו בקבוצה עד כה-מוזמנים להיכנס לאתר המדהים שלנו
https://www.hrhevron.co.il/346/