טוב, סיימנו לדבר על שט"דים.

לפני שנעבור לנושא הבא-אתם כבר יודעים, נעשה לעצמנו בוחן קטן ונוודא שאנחנו סגורים על הנושא.

רגע קודם, 2 נקודות להשלמת הנושא:
1. הזכרנו שהחיסרון בהנחת ח"ע (לחץ עקיף) הוא באיבוד הפרפוזייה לשאר הגפה. כמה זה משמעותי מבחינת לוחות זמנים?
אז לאחר 120-150 דקות מתחיל להיווצר נזק בלתי הפיך לגפה.
אף אחד ממנו לא רוצה להגיע לשם, אבל מתי יצא לכם להתעכב עם פצוע כ"כ הרבה זמן? הבנתם את הכיוון, אם יש ספק-אין ספק.
2. שימו לב לסרטון הבא (חדר טראומה איכילוב):
https://amitai-net.co.il/n11/page/p5-75.asp
לא ייאמן כמה אפשר לדבר וללמוד מסרטון כל כך קצר.
לא נדבר על ניהול טיפול ועוד הרבה דברים חשובים שצריך לדבר עליהם פה, נתרכז בנושא שלנו-
הפצוע הזה עם קטיעה  של רגל ימין, למרות שהניחו ח"ע (סיליקון)-הוא עדיין מדמם.
גם בטראומה, למרות ההידוק-הוא עדיין מדמם.
אנחנו לא מכירים את פרטי האירוע ולא כלום, ולכן אנחנו לא שופטים ולא מביעים ביקורת.
אבל אנחנו חייבים ללמוד מזה!
אין מצב שפצוע עם שט"ד חיצוני ממשיך לדמם!!!
את זה חייבים לעצור מייד, בשטח, עוד לפני הפינוי. 
'טוס וטפל' זה מצויין וחשוב, אבל עם דימום כזה-אתם תגיעו עם גופה לביה"ח.
בזה מתעסקים, ולא בשום דבר אחר. אם לא פתרתם את זה-האינטובצייה וכל שאר הדברים החשובים לא רלוונטיים.
בנוסף, קיבלתם המחשה למה חשוב ח"ע CAT. להפעיל לחץ מספיק עם ח"ע סיליקון על רקמה כל כך גדולה-מאוד מאוד קשה.
אני מקווה שאתם זוכרים איפה הוא נמצא באמבולנס.

בהערכה רבה על כל תרומתכם ופועלכם, אלישיב-מד"א הר חברון / אגף הבטחון