פגיעות בעלי חיים-מתחילים לדבר תכלס, והפעם:
עקיצות

נחלק ל 3 חלקים, כמו כל דבר טוב.

א. עקיצת דבורה / דבור / צרעה:
תכלס-אין הרבה מה לדבר. זה כואב, אבל הסכנה העיקרית והמשמעותית היא תגובה אלרגית, למי שאלרגי. כן נזכיר שבמידה והעוקץ עדיין תקוע בעור-חשוב לשלוף אותו, אך חשוב לעשות זאת בצורה נכונה.
למעשה העוקץ שתקוע בעור מחובר לשלפוחית העוקץ, אם נתפוס אותה ונשלוף-נזריק את יתרת החומר שבשלפוחית. במידה והחלטתם להיות אנשים טובים-אל תעשו את זה, אז מה כן?
אופצייה א'-במידה ויש מרווח מספיק בין העוקץ לשלפוחית-אפשר לשלוף בעזרת פינצטה עדינה, בצורה שלא נלחץ על השלפוחית, הנה תראו:
https://amitai-net.co.il/n11/page/p5-159.asp
אופצייה ב'-להסיר את העוקץ והשלפוחית בתנועת גירוד, עם כרטיס או משהו דומה, כך שלא נגרום ללחץ על השלפוחית, הנה הוא מסביר את זה מצויין:
https://amitai-net.co.il/n11/page/p5-158.asp
מעבר לכך חשוב להכיר שלכמות העקיצות גם ישנה חשיבות. נכון שמטופל ללא רגישות ידועה לדבורים לא נמצא בסכנה מעקיצה בודדת, אבל אם מדובר על מספר עקיצות גדול-הרי שמדובר על כמות גדולה של חומר שמוחדר לגוף, ויכולה להיות מסוכנת גם למי שלא אלרגי. מקובל לומר שבמידה ומספר העקיצות גדול ממשקל המטופל-הוא יישאר להשגחה באשפוז, גם אם לא פיתח תגובה אלרגית.
הנה, תראו את הדביל הזה. אם כל הדבורים האלו יחליטו להתהפך עליו-הוא יכול להיות בבעייה:
https://amitai-net.co.il/n11/page/p5-157.asp
זו אומנם דוגמא קיצונית, אבל תינוק בן שנה שנעקץ ממספר דבורים-בהחלט עונה לקטגורייה הזו וחשוב לזכור זאת.

ב. עקיצת נדל:
גם הוא-בד"כ לא גורם נזק ממשי מלבד כאב עז. הנה, האידיוט ההוא לא למד לקח:
https://amitai-net.co.il/n11/page/p5-155.asp
שימו לב למזרק האפיפן שמוכן לו בשלוף, תכלס-אם יש סכנה משמעותית זו תגובה אלרגית.

ג. עקיצת עקרב:
הוווו, לזה חיכיתם.
https://amitai-net.co.il/n11/page/p5-156.asp
ללא ספק, אחת מפגיעות בעלי החיים הנפוצות ביותר עימן אנו נפגשים כצוות רפואי.
בשונה מקורסים מלומדים-אנחנו לא הולכים לפרט על כל סוגי העקרבים, דרכי הזיהוי ומידת הארסיות. אנחנו מתייאשים מראש, ומבחינתנו-כל עקרב הוא ארסי עד שיוכח אחרת (אם אתם ממש לוחצים אותי, אז בארץ הקודש יש 20 סוגי עקרבים, רק 5 מתוכם ארסיים, הנפוץ ביותר-עקצן צהוב).
כמה ארסי? שאלה טובה. ברור שכצוות אמבולנס תמיד אמליץ להתפנות לבדיקות, גם אם כרגע אין שום דבר חריג. אבל בתוך תוכנו צריך להכיר שעיקר הסכנה היא לאוכלוסיות קצה, בדגש על ילדים ותינוקות.
נכון, היו גם מקרים של בני 20 בריאים שפיתחו הפרעות קצב, אבל בואו-זה חריג. לעומת ילדים, שאצלם-אללה איסטור.
לכן, נפרט מעט על עקיצה זו.
התייצגות:
נתחיל מהמכנה המשותף-כאב. זה כואב מאוד. מניסיון אישי. לא מעט פעמים-רק על זה מגיע לו אט"ן.
עד גיל שנתיים עיקר ההשפעה היא נירולוגית. מעבר לגיל שנתיים, עד גיל 10 בערך-עיקר ההשפעה היא קרדיוטוקסית. כלומר, משפיעה על הלב.
זוכרים שיש את המערכת הסימפטטית (שדומיננטית יותר במצב דחק) ואת המערכת הפארסימפטטית (שדומיננטית יותר במצב שלווה)? יופי, אז הארס הזה מפעיל בצורה מוגברת את שתיהן. ממילא, איך המטופל יראה לנו? תלוי לאיזה צד החבל נמתח יותר.
אם לכיוון הפארסימפטטי-יופיע ריור מוגבר (לפעמים עד רמה שמסכן את נתיב האוויר והנשימה), האטה בקצה הלב, ובזכרים תופיע זיקפה של איבר המין (כן, תפתחו לתינוק את הטיטול, אי אפשר לפספס).
אם לכיוון הסימפטטי-יופיע חיוורון, זיעה מוגברת ורעידות.
סכנות:
מעבר לנושא נתיב האוויר והנשימה שהזכרנו, עיקר הפגיעה היא בשריר הלב, פגיעה שלרוב לא נראה בדקות הראשונות אך היא בהחלט מתפתחת ויכולה לגרום לנזק ממשי (זו הסיבה שבמיון יעשו לו אקו לב, לוודא שיש התכווצות תקינה ושאין דליפה של המסתם).
טיפול:
הטיפול שלנו הוא טיפול תומך. מה הטיפול האמיתי? נסיוב, אנטי ונום שיתנו לו בבית החולים. לכן, הפינוי המהיר הוא דרמטי.
מבחינתנו, בינתיים, נתמוך ב ABC (ניגוב וסקשיין במידת הצורך, חמצן, במקרים קיצוניים-הנשמה). מעבר לכך, מקובל לקרר מקומית (זוכרים איפה יש באמבולנס שקית קירור?) גם בשביל להקל על הכאב וגם בשביל להפחית את השפעת הארס (הקור פוגע במבנה החלבוני שלו).
במקרה שמתפתחת תגובה אלרגית (לא נפוץ כמו שאנחנו חושבים)-כמובן מטפלים בהתאם, אבל על זה דיברנו מספיק.
זהו להפעם, יצא קצת ארוך אבל כל הכבוד ששרדתם עד כאן.