כוויות, ממשיכים.
בשבוע שעבר הזכרנו שהגדרת החומרה נקבעת בהתאם ל 3 קריטריונים, אז עכשיו נפרט:

1.    עומק הכווייה:
מקובל לחלק לשלוש רמות (בהתאם לשכבת העור שנפגעה)-
פגיעה באפידרמיס (שכבת העור החיצונית ביותר)=דרגה א', תתאפיין בעור אדום ורגיש למגע, בדומה לתגובה העורית המתקבלת כתוצאה מחשיפה לשמש. 
פגיעה בדרמיס (שכבת העור האמצעית)=דרגה ב', תתאפיין בעור אדום ורגיש למגע, בשילוב שלפוחיות בגדלים שונים / קילופי עור (שהם למעשה שלפוחיות שהתפוצצו). 
פגיעה בסאב קוטן (שכבת העור הפנימית ביותר)=דרגה ג', תתאפיין בעור שחור / חרוך, ולרוב סביבו-סימני דרגה א'+ב'.

2.    מיקום הכווייה:
למיקום הכווייה משמעות גדולה בהיבט של עירוב פגיעות נוספות, כבצקות בדרכי אוויר, התקשות בית החזה ופגיעה באיוורור, כוויות היקפיות בגפיים עם חסימה של כלי דם, כוויות במפרקים ובין האצבעות העלולות לגרום להידבקויות ונזקים לתנועה, ועוד. 

3.    שטח הכווייה:
לשטח הכווייה משמעות גדולה בהיבט של איבוד נוזלים, חשיפה לזיהום, ואיבוד חום גוף. שטח הכווייה נמדד באחוזים, השיטה המקובלת והמהירה לחישוב היא "שיטת התשיעיות". אתם לא זוכרים בע"פ? הנה הזמן לחזור בתשובה:
https://www.hrhevron.co.il/564/

פצוע כוויות עם 10% כוויות דרגה ג' / פצוע כוויות עם מעל 30% דרגה ב'/ג'-יסווג כפצוע כוויות משמעותי.
בנוסף, מיקום כווייה בעייתי-יכול גם הוא לסווג מטופל בהתאם, למרות שמבחינת אחוז שטח הכווייה הוא אינו עומד בקריטריונים.

נעצור כאן בשלב זה, נמשיך בשבוע הבא.
הישארו עמנו