מכת חום

פגיעות אקלים, דיברנו על היפוטרמייה-ועכשיו צריך לדבר על הקיצוניות השנייה: היפרטרמייה, או כפי שמקובל לקרוא לה מכת חום

רקע:
אם היפוטרמייה היא ירידה בחום הגוף, הרי שהיפרטרמייה היא עלייה בחום הגוף. אומנם מקובל לחלק לדרגות, להפריד בין תשישות חום (שהיא השלב הראשוני והמקדים) לבין מכת חום (שהיא השלב החמור והמסוכן יותר) אבל אנחנו נעסוק בעיקר בקיצון, במכת חום-שהיא עלייה בחום הגוף מעל 40 מעלות (מדידה רקטאלית. כן, אני יודע שאין באמבולנס הרגיל דרך לבדוק את זה, זו ההגדרה הרפואית). מה הבעייה עם זה? שבשלב מסויים תאי המוח יכולים לעבור נזק בלתי הפיך, דנטורצייה. החום פשוט משנה את המבנה שלהם ממש כמו לביצה שאנחנו מבשלים. אי אפשר להחזיר אותה למצב נוזלי. זה הקיצון כמובן, בדרך ישנם שלבים שגם עליהם נדבר. עזבו ביצה, כמו פופקורן:

גורמים:
לרוב מס' גורמים משולב. טמפרטורה גבוהה היא כמובן הדבר המרכזי, אבל כאשר נוסף עליה מאמץ פיזי (שבעצמו יוצר חום), לבישת בגדים שאינם מתאימים, ואי עצירה להפסקות התרעננות-כל אלו ביחד בהחלט יכולים להוביל לעלייה משמעותית בחום הגוף. לי למשל, בשנה שעברה היה מקרה של מבוגר ביום הכי חם בשנה שככל הנראה היה שיכור (ולכן לא היה כ"כ מפוקס) ופשוט שכב בחוץ, מתחת לבית שלו, כשהוא לבוש בכמות שכבות שגם באלסקה חם איתן. והשילוב הזה של שכיבה ממושכת בחום מטורף, עם שכבות שלא מאפשרות לו להתאוורר ולהוריד טמפרטורה-הוביל כמובן לעלייה קיצונית בחום הגוף. הנה צילום מהדו"ח הרפואי (סליחה, קצת מטושטש):

התייצגות:
מעבר לסיפור מקרה והאנמנזה הסביבתית שמאוד חשובה פה, בשלב הראשון, בתשישות חום-תופיע סחרחורת, טכיקרדייה, טכיפניאה, בשילוב של עור סמוק וחם. ככל שהמצב יחמיר ויהפוך למכת חום של ממש-יופיעו שינויים ברמת ההכרה, בלבול, הפרעה בדיבור, פרכוסים ועד חוסר הכרה.

טיפול:
כפי שהזכרנו בהיפוטרמייה, גם כאן נחלק ל 2,
1. "סור מרע"-כצעד ראשון, הרחקה מגורם מסכן כמובן כוללת את הפסקת החשיפה לחום. מעבר למקום מוצל וכדומה, הפסקה מוחלטת של הפעילות ויצירת החום.

2. "עשה טוב"-
א-קירור. אם המטופל שלנו סובל רק מתשישות חום אז הורדת בגדים, מזגן, הרטבה במים ושתייה קרה ומרובה. אבל אם המטופל שלנו כבר במכת חום-הוא דורש טיפול אגרסיבי ומהיר. הכי מהיר שאפשר. הפשטה מלטה, מזגן או כל דרך אחרת לייצר רוח בשילוב הרטבה חוזרת של כל הגוף, למעט הפנים (מומלץ שהוא ימשיך לנשום...). ישנן יחידות בצבא שקיימת בהם כוננות כזו, "פקל מים" שכולל 40 ליטר מים שנמצאים כל הזמן בקירור ומוכנים לאירוע כזה. זה דורש מאתנו לפעמים יצירתיות וראש גדול איך ומאיפה להביא מים בשטח, אבל זו המשימה המרכזית והדחופה. עם הבחור שהזכרתי למעלה-פשוט הוצאתי את כל השכנים עם דליים מהבתים, ובהמשך העמדתי שוטרים שרצו בשרשרת לאורך כל ההחייאה עם דליים של מים, שפכו עליו ורצו חזרה למלא שוב. באבטחת מרוץ בזמנים חמים מכינים לטובת זה בריכת מים עם קרח, בדיוק בשביל מקרי הקיצון האלו. זו הדרך הכי מהירה לקרר אותו, פשוט לתפוס אותו ולהטביל אותו בבריכה (תוך שמירה על ראש בחוץ כמובן). הנה תראו במרוץ תל אביב לפני מס' שנים, רץ שהתמוטט במהלך המרוץ ואיבד דופק-תראו איזה יופי הצוות עובד: הם מתחילים החייאה במקום אבל מבינים שהבעיה האמיתית שלו היא הטמפרטורה, לכן הם רצים תוך כדי פעולות החייאה לאוהל האבטחה, שם ממתינה להם הבריכה שהזכרנו. מטבילים אותו לזמן קצר, מוציאים וממשיכים החייאה:
https://amitai-net.co.il/n11/page/p5-120.asp
במקביל, אפשר כמובן לפתוח וריד ולתת נוזלים שיסייעו בהורדת הטמפרטורה. אומנם אין לנו יכולת לווסת טמפרטורה של הנוזלים, אבל בד"כ הנוזלים שיש לנו יהיו עם טמפרטורה נמוכה מזו של המטופל הזה.
ב-הערכת ABC כמו אצל כל מטופל, במידה והוא לא במצב החייאתי-העשרה בחמצן.
ג-בדיקת סוכר, כחלק מהערכת מטופל עם ירידה ברמת הכרה.
ד-פינוי תוך המשך פעולות קירור והשגחה למקרה שיופיע פרכוס, אם יופיע כזה-אתם כבר יודעים מה לעשות.
תכלס, מדור טי"ל של חר"פ הוציא על זה סירטון טיל. לא ניקח להם את הקרדיט, פשוט עבודה יפה-צפו:
https://www.youtube.com/watch?v=9f3pwp0jNKc&t=19s
 
בהערכה רבה על כל תרומתכם ופועלכם, אלישיב-מד"א הר חברון / אגף הבטחון.