דברנו בפעם הקודמת על יילוד שיוצא עם אפגר נמוך, ועסקנו בעיקר בגירוי לנשימה. רובם באמת מסתדרים וחוזרים בתשובה בשלב הזה, הפעם נדבר על אלו שעדיין לא חזרו ולא השתפרו. 
היילוד בחוץ, חבל טבור מנותק, והיילוד לא נראה טוב. הוא שמוט, ללא טונוס, הוא לא בוכה ואתם לא מתרשמים מנשימה, הוא גם נראה כחול ומפחיד.
זוכרים את דרדור האמצעים על המבוקש מהפעם הקודמת? אנחנו ממשיכים בזה.

הנשמה באוויר חדר:
לקחתם אמבו והתחלתם להנשים, ככה בלי חמצן, בקצב מהיר של 40-60 הנשמות בדקה. זה ממש מהיר, הנשמה כמעט כל שניה!
הנה תראו:
https://amitai-net.co.il/n11/page/p5-184.asp

הנשמה עם חמצן:
עברה חצי דקה של הנשמה ללא חמצן והוא לא משתפר, הצבע שלו לא משתפר והוא לא זז או בוכה. זה השלב שבו אתם מחברים חמצן וממשיכים להנשים חצי דקה נוספת, כאשר המפוח מחובר לחמצן.

שילוב עיסויים:
עברה חצי דקה נוספת של הנשמה עם העשרה בחמצן והוא לא משתפר, הצבע שלו לא משתפר והוא לא זז או בוכה. תעריכו דופק בחבל טבור (כפי שדיברנו בפעם הקודמת), אם יש דופק נמוך מ 60 בדקה-זה הזמן לשלב עיסויים.

בעצם, עכשיו אנחנו בהחייאה מלאה.
מצד אחד זו החייאה רגילה, שאנחנו אוהבים, מצד שני-זו לא החייאה רגילה וצריך לדבר על ההבדלים העיקריים:
א. תקווה,
כפי שדברנו בעבר, הם חוזרים מהר מאוד (בע"ה). יכול להיות שאנחנו בהחייאה, אבל סביר מאוד שעוד 2 דקות (בהנחה שאנחנו יודעים מה לעשות)-הייצור הקטן הזה יבכה ויהיה רגיל.
ב. חיבור דפיברילטור,
בהחייאה רגילה זה הדבר המרכזי והחשוב ביותר. כאן, תשכחו מזה. גם בגלל שהמכשירים שלנו לא מתאימים מבחינת משקל היילוד, אבל בעיקר בגלל שזה לא המקרה. הם לא עושים VF, הם בד"כ בברדיקרדייה, אולי קיצונית שפוגעת בפרפוזייה שלהם. אבל זהו.
ג. יחס עיסויים:הנשמות,
אנחנו רגילים ל 30:2, בילדים ותינוקות כאשר אנחנו בצוות אנחנו בקצב של 15:2, אבל כאן אנחנו בקצב מהיר הרבה יותר, הנשמה אחת ומיד 3 עיסויים, 1:3. זו לא ההחייאה שאתם רגילים, זו לא החייאה שהמנשים מתפנה בין הנשמות לחבר חמצן או דברים אחרים, גם המעסה וגם המנשים נשארים עליו, כל הזמן, רצוף. תראו פה את היחס, הצלם עשה פאדיחה וזה הפסיק לצלם לנו אחרי 2 שניות אבל אפשר לראות את המיקומים, הנשמה > 3 עיסויים > הנשמה, מהר מאוד:
https://amitai-net.co.il/n11/page/p5-185.asp

לא הזכרנו הזמנת אט"ן אבל זה ברור. את זה אתם עושים עוד הרבה קודם-בשלב קבלת הלידה. בואו נסגור את הפינה הזו:
אישה בהריון עם צירים זה בהגדרה מקרה לבן. אם אתם מזהים שאתם מתחילים קבלת לידה-זה הזמן לעלות מול המוקד להזמין אט"ן.
עצרתם בצד, בדקתם אותה ומזהים קראונינג / ראש מבצבץ? עכשיו תבקשו אט"ן שיתקדם אליכם.
האט"ן לא יודע ליילד יותר טוב ממכם. יש לו את אותה ערכת לידה. יודעים מה? בלא מעט מהמקרים לנהג לבן יש הרבה יותר ניסיון קבלות לידה מהפאראמדיק שיגיע באט"ן. 
אז למה אנחנו מזמינים אותו?
א. בשביל היולדת.
אם הלידה תסתבך ותכלול דימום, כזה שיכניס את היולדת לשוק-עדיף שיהיה לה אט"ן. יש לו הקסהקפרון ופלזמה.
ב. בשביל היילוד.
אם היילוד יצא עם אפגר נמוך, כזה שדיברנו עליו שמצריך פעולות החייאה-האט"ן יותר טוב בזה.
לכן, אם אתם עכשיו באמבולנס רגיל ועצרתם לקבל לידה, סיימתם לקבל לידה והיילוד עם אפגר תקין והיולדת בסדר ולא מדממת באופן מיוחד-אתם יכולים לבטל אותו. אין שום סיבה שהאט"ן יגיע, וכך מרבית המקרים.