חלק ג
אז דברנו על זיהוי פג' בטן, על הסכנות (דימום וזיהום) ועל הטיפול (ברמתנו וכן מה מצפה לו בביה"ח) והעיקר-שפצועים כאלו הם פצועים לא יציבים, פצועים שמדממים דימום בלתי נשלט.
כל זה אמת לאמיתה. עדיין-אני מרשה לעצמי לגלות סוד קטן, שאולי בעתיד הרחוק יחולל מהפכה במתאר שלנו, טרום בית החולים, עם הפצועים האלו:
דיברנו על כך שעל מנת לייצב פצוע כזה-ניתן בחדר הטראומה לפתוח חזה, לשים קלם על האורטה הבטנית ובכך לעצור את זרימת הדם לפלג גוף תחתון וממילא הדימום יפסק. שימו לב לסטארטאפ הבא-מכניסים צנטר (דומה לזה שמכניסים בצנטור לבבי) לעורק בירך ומתחילים לדחוף כלפי מעלה, מהר מאוד הוא יגיע לפיצול (או ליתר דיוק-לאיחוד) של כלי הדם מהאורטה הבטנית, הלאה למעלה והצנטר נמצא בתוך האורטה. יופי, עכשיו מנפחים את הבלונית שנמצאת בראש הצנטר ובבת אחת האורטה סגורה. אין זרימת דם לחלק התחתון ולאזור הפציעה. נכון שזה מדהים? ממש כמו קלם על האורטה-רק יותר מהיר, בלי לפתוח חזה ובאופן עקרוני-ללא שום דימות.
טוב, זה "קצת" יותר מסובך ממה שזה נשמע, ולכן זה עדיין לא קיים באט"ן הקרוב למקום מגוריכם אבל זה נכנס לחלק מחדרי הטראומה בארץ. הנה צילמתי בחדר טראומה בסורוקה (בין בתי החולים היחידים שהכניסו את זה) את הערכה:
לפרוצדורה הזו קוראים: REBOA (זה ר"ת), ופעם הבאה שאתם בחדר טראומה ורואים ששולפים את הקופסה הזו-תדעו שאתם ברגע היסטורי ואולי זו המהפכה שתאפשר באמת לייצב (אומנם לזמן קצר) פצועים כאלו ברמת השטח, עד הגעה לחדר ניתוח.
טוב, זה היה ממש העשרה להעשרה-אבל הייתי חייב, עד לפעם הבאה-תהנו מסרטון הדגמה לפרוצדורה הזו.
https://goo.gl/i8SjjH
בהערכה גדולה על כל תרומתכם ופועלכם, אלישיב-מד"א הר חברון / אגף הבטחון