בפעם הקודמת דיברנו באופן כללי על מחלות הריאה החסימתיות, על הדומה והשונה בין אסטמה ל COPD ומעט על המאפיינים של כל אחת מהן.
הגיע הזמן להעמיק קצת יותר.

אסטמה:

כללי:
כפי שהזכרנו, זו מחלה דלקתית של דרכי הנשימה התחתונות.
דלקתית, כלומר-היווצרות של דלקת, בדופן הפנימית של דרכי הנשימה. הדלקת הזו גורמת להיצרות שלהן, בגלל בצקת מקומית והפרשה של חומרים דלקתיים. התוצאה כפי שהזכרנו-פגיעה ביכולת האיוורור של המטופל.
למה זה קורה? מגוון גורמים שיכולים לעורר זאת, החל מחילוף עונות, שאיפת אבק, פרחים או סתם פעילות גופנית מואצת.

התייצגות:
א. סיפור מקרה. חולה מוכר, בד"כ הוא יודע להגיד שיש לו אסטמה ברקע, אולי אפילו הוא מצוייד במשאף שמסייע לו בזמן התקף.
בנוסף, כפי שהזכרנו, בשונה מ COPD-זו מחלה "של צעירים".
ב. קוצר נשימה / שיעול / מאמץ נשימתי / טכיפניאה. החומרה של זה כמובן משתנה בהתאם לחומרת ההתקף, רק נזכיר שבמקרים קיצוניים והתקפים ארוכים-החולה מתעייף מהמאמץ הנשימתי והמצוקה הנשימתית תהיה פחות בולטת. 
ג. כחלק מהסטרס הנשימתי-תופיע גם טכיקרדייה, ובמקרים רבים גם הזעה.

הערכת מטופל:
ע"מ להעריך את המטופל בצורה נכונה, ובהתאם לכך לקבוע את חומרת ההתקף וההתייחסות אליו-אנחנו צריכים לחשוב על 3 נקודות:
1. היסטורייה.
המטופל הזה, מי הוא? מתי פעם אחרונה הוא עבר התקף? האם אושפז בעקבות התקף? אם כן-זה קרה יותר מפעם אחת השנה? הוא הגיע פעם למצב של הנשמה? 
מטופל שאושפז בשנה האחרונה 3 פעמים בגלל התקפים קשים, שבאחד מהם הוא גם נזקק להנשמה-הוא מטופל שונה במהות ממטופל שפעם אחרונה שנזקק למשאף היתה לפני שנתיים. אלו חולים אחרים, שהכיוון שלנם שונה לגמרי.
2. משך ההתקף הנוכחי.
גם כאן, מטופל שהתקשר להזעיק עזרה אחרי שהוא כבר מעל 5 שעות מנסה לטפל בהתקף באופן עצמאי, ע"י אינהלציות, משאף וכו'-שונה ממטופל שהתחיל עכשיו להרגיש תחושת מחנק ומיד התקשר. המטופל הראשון נמצא בשארית כוחותיו, אלו החולים שמתעייפים נשימתית ופשוט קורסים. אין להם עוד כוח להחזיק.
3. חומרת ההתקף.
ההתייצגות שהזכרנו למעלה-עד כמה היא רצינית וחמורה? מטופל עם מעט שיעול וקצת נשימה מהירה שונה לגמרי ממטופל שבקושי מצליח לדבר, נושם 50 נשימות בדקה עם שימוש ניכר בשרירי עזר.

טיפול:

ברמת BLS,

האמת שאין לנו הרבה איך לעזור לו.
הושבה והעשרה בחמצן זה בסיסי, כמו כל מצוקה נשימתית.
מעבר לכך, במידה ומדובר בהתקף משמעותי-הוא צריך סיוע תרופתי.
אם ההגעה לאט"ן / למיון מרוחקת-שאלו אותו האם יש ברשותו משאף אישי, אם כן-סייעו לו בזה (עד 2 התזות).
אם הוא מטופל באינהלצייה ויש ברשותו את התרופות-קדימה. אם הוא לא יודע את המינון הקבוע שלו-תנו את המינון המצויין באוגדן הפרוטוקולים (עמ' 37, אף פעם לא מאוחר לחזור בתשובה ולקרוא אותו): 0.5 מ"ל ונטולין + 1 מ"ל אירובנט + 2 מ"ל סליין.
בכל מקרה, את הצינור אל תחברו למכשיר האינהלצייה אלא לגליל החמצן שלכם (4-6 ליטר / דקה). כך גם הוא ירוויח חמצן בריכוז גבוה וגם תוכלו להתקדם לפינוי ולא להיות תלויים בשקע חשמל.

ברמת ALS,
כאן יש לנו הרבה יותר מה להציע.
החל ממתן אינהלציות חוזרות שיסייעו בהרחבת דרכי הנשימה וייבוש הדלקת, דרך מתן סטרואידים לטיפול לטווח הארוך יותר, ועד לטיפול אגרסיבי יותר הכולל אדרנלין ומגנזיום שירחיבו עוד יותר את דרכי הנשימה ויתקנו את האיוורור.
במקרי קיצון, כשהמטופל לא משתפר עם כל זה-אין ברירה וצריך להשתלט לו על הנשימה.
להרדים אותו, לבצע אינטובצייה ולסייע לו נשימתית בהנשמות. זה מצב קיצון, אבל יש חולים שאם לא יקבלו את זה-פשוט ימותו, וזה בהחלט יציל להם את החיים.
הנה לדוגמא, המטופל הזה-אתם מזהים את הקול שלו (הוא משלנו והוא מסביר בצורה מצויינת אז אני ממש מיותר:
https://amitai-net.co.il/n11/page/p5-99.asp

שלום לכולם, 
השלמה קטנה להעשרה מקצועית האחרונה בנושא אסטמה.

תקדישו את הכמה דקות לראות את כל הסרטון כדי שנדע שאכן יישרנו קו וסגרנו את נושא האסטמה:
https://amitai-net.co.il/n11/page/p5-101.asp