דפיברילצייה, ממשיכים.
קיימים 3 סוגי דפיברילטורים:
אוטומטי, חצי אוטומטי וידני.
אוטומטי-מאבחן עצמאית את הקצב, נותן מכה עצמאית (מושתל מתחת לעור, לחולים בסיכון וסבירות שיבצעו הפרעות קצב).
חצי אוטומטי-מאבחן עצמאית את הקצב, לא נותן מכה באופן עצמאי (מטעמי בטיחות). זה המכשיר הקיים באמבולנסים הרגילים, וכיום ב"ה הפך לנפוץ יותר ויותר בכל מקום ציבורי (אצלנו במקום מרכזי בכל יישוב, בד"כ בבית הכנסת / מזכירות). מכונה גם AED. הנה כאן, סרטון אחד מיני רבים שממחיש איך הדבר הזה פשוט מציל חיים:
https://goo.gl/ZrGj5a
חברים, תוודאו שהחברים שלכם יודעים שזה קיים ביישוב, והעיקר-שיבינו שלא צריך שום ידע והסמכה להפעיל אותו. הוא יוצר בדיוק עבור אדם ללא הכשרה, לחוץ, שלא יודע מה לעשות.
ידני-לא מאבחן את הקצב בצורה עצמאית, לא נותן מכה בצורה עצמאית. בסמכות פאראמדיק או רופא בלבד, אבחון קצב ובמידת הצורך החלטה על מתן שוק. זה המכשיר הקיים באט"ן ובחדרי מיון.

אנחנו מתמקדים בחצי אוטומטי.
מתי מחברים לחולה?
כל חולה מחוסר הכרה ללא דופק.
למרות שהמכשיר בטיחותי, וכל עוד אין הפרעת קצב קטלנית (VF/VT) הוא לא ימליץ על מתן שוק-לא מחברים לחולה בהכרה.
מניעת תזוזה בזמן אבחון קצב:
המכשירים כיום רגישים לתזוזה ועלולים לפרש אותה כהפרעת קצב / לא להצליח לאבחן. לכן בזמן איבחון הקצב-מפסיקים את העיסויים ולא נוגעים בחולה, מאידך-בכל שאר הזמן מבצעים עיסויים בלי הפסקה. כולל בזמן הטעינה, לאחר שהמכשיר זיהה שדרוש שוק-אבל זה קשור לסעיף הבא.
הקפדה על Peri shock pause מינימלית:
מסתבר שהזמן הקריטי ביותר הוא ההפסקה בין העיסוי האחרון לשחרור המכה.
כל 10 שניות הפסקה-מורידות את סיכויי ההצלחה של הדפיברילצייה בכ 7%.
תקראו את זה שוב.
אם לא הזדעזעתם-כנראה אתם לא שמים לב איך צוותים שאינם מיומנים מספיק מבצעים הפסקות כאלו של חצי דקה ויותר (ומתפלאים שהחולה לא מחזיר קצב...), אבל אנחנו לא נהיה כאלה. לכן, אל תפסיקו את העיסויים אלא ממש רק בזמן שחרור המכה. לא שנייה קודם.
דפיברילצייה בילדים:
במד"א אין מדבקות מותאמות לילדים, במקרה הצורך-מדביקים AP. כלומר, המדבקה הקידמית (Sternum) מודבקת בקידמת בית החזה, והמדבקה הצידית (Apex) מודבקת בגב.

להשלמת הנושא, תיעוד נחמד:
לפני כ 3 שנים, אוריאל, בחור בן 38 מבאר שבע (הסרטון הזה הופץ באתרי חדשות, ואומרים שם את שמו, לכן אין בעייה של חיסיון רפואי) הזמין אמבולנס על תלונה של כאבים בחזה.
הוא פונה למיון כשהוא כאוב, חיוור ומזיע, ושם, על המיטה כשהוא מחובר למוניטור (ידני, זוכרים?) עבר VF. מכת חשמל, חזר להכרה, ותוך כמה שניות-שוב VF. כך במשך 37 פעמים!!!!!
לשמחתנו, באיזשהו שלב גם תיעדו את זה עבורנו.
החולה מחובר למדבקות והשוקים ניתנים דרכן. בחלק השני של הסרטון, חדי האוזן יוכלו לשמוע את החולה ממלמל כשהוא מרגיש שה VF מתחיל (0:46 שניות), למרות שבפועל הלב לא מתכווץ-עוברות כמה שניות עד שהחולה מאבד הכרה, בהן הוא מתקשר ומרגיש סחרחורת:
https://goo.gl/hwv6er
בגלל שאתם במתח נספר שהצליחו להביא את החולה בין שוק לשוק עד לשולחן הצינטורים, שם טופל (אתם מתארים לעצמכם שהיה לו איזה כלי דם קורונרי חסום מעט...). שבוע לאחר מכן הוא ישב במסעדה עם צוות האמבולנס.

*חידה למטיבי לכת: 
האם קיים קשר / רמז בין הקצב (מהירות) הבסיסי של החולה (בין שוק לשוק) לבין הופעת ה VF? פרט נמק... 

תלמיד מתנדב מד"א טיפל במורה שהתמוטט : 

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/355687