דיברנו על הגישה הכללית ליולדת, הזכרנו את האנמנזה הייחודית והדגשים הרלוונטיים-נתקדם:

לידה פעילה
בפתח הדברים-2 נקודות חשובות,
1. רוב היולדות אליהן אנו נקראים-לא יולדות אצלנו באמבולנס, יש להן סבלנות להגיע לחדר לידה.
גם אם לא נשתולל בכביש ונחצה רמזורים אדומים (אל תחצו, אין סיבה).
2. רוב קבלות הלידה עוברות בצורה חלקה (תרתי משמע) וללא שום סיבוך.
אני מוגדר נאחס בכיר ועד היום היו לי סה"כ 7 החייאות יילוד, ואני קיצון. 
יהיה בסדר.

חשוב לזכור את זה ולהירגע. באווירה הכללית, בשדר ליולדת, בנהיגה, ובקבלת הלידה בפועל.

אז אחרי שנרגענו, שאלת השאלות-איך אני יודע מתי זו סתם יולדת עם צירים ומתי אני בלידה פעילה ממש?
א. ראש בחוץ יש מקרים בהם פשוט היולדת תרגיש את הראש בין הרגליים. טוב, אם אנחנו שם-לא צריך יותר כלום.
ב. תחושת צורך למתן צואה יולדת עם צירי לחץ שמרגישה צורך דחוף למתן צואה-זה בהחלט סימן להתקדמות ללידה פעילה.
ג. התקדמות צירים כשאנחנו מדברים על צירי לחץ, צירים שמקדמים ללידה פעילה-אנחנו בוחנים 4 פרמטרים: 
אורך הציר
עוצמת הציר
תכיפות הציר
סדירות הצירים.
ככל שאורך הציר עולה (ציר שאורך דקה שלימה הוא בהחלט ציר ארוך), העוצמה שלו חזקה (זה רק היא תדע לספר, או הצרחות שלה), התכיפות בין הצירים מצתמצמת (פחות מ 2 דקות בין ציר לציר זה בהחלט צירים תכופים) והצירים סדירים (בשונה מאלו שיש להן 3 צירים רצופים ואח"כ 10 דקות שקט, זה לא רציני)-כל אלו יחד מנבאים לנו את תחילתה של הלידה.
מומלץ לעקוב אחר הצירים, במיוחד במרחק פינוי משמעותי, זה בהחלט נותן הערכה לאן אנחנו מתקדמים.
בדיוק בשביל זה יש לכם באתר שלנו מחשבון ייעודי, אפילו לחפש אתם לא צריכים-הנה הוא:
https://amitai-net.co.il/chirim2.asp
התחלתי פינוי כאשר כל 4 דקות היה ציר שאורך כ 20 שניות, ולאחר כמה דקות אני מזהה שהצירים הפכו תכופים, כל דקה וחצי במקביל לווליום העולה של השאגות שלה (בהחלט לא אצל כולן, יש את השקטות האלו שרק עושות פרצוף)-כנראה שאנחנו מתקדמים ומהר, וכדאי שנהיה מוכנים.

בשביל לדעת בוודאות שאנחנו בלידה פעילה צריך לבדוק אותה.
כשאנחנו מדברים על לבדוק-הכוונה היא רק להסתכלות, בשום מצב אנחנו לא עושים בדיקה פנימית ולא מכניסים אצבעות!
תסבירו לה שאתם צריכים לבדוק, זה המקום להשתמש באישה שאתכם בצוות, הלוואי, ובשכל ישר (למשל-לדלג את המתנדב נוער קדימה, לסגור דלת אחורית, להיות מודע לחלון האחורי האם הוא אטום מבחוץ וכו'). מה שמעניין אותנו זה בצבוץ של ראש או קראונינג.
נכון, יש צרות נוספות כמו שמט חבל טבור או שמט גפה, אבל על זה נדבר בהמשך, בתקלות, עכשיו אנחנו באים בטוב.
יש לכם אחד מאלו? אתם בלידה פעילה, עצרו בצד, פתחו ערכת לידה.
אין לכם אחד מאלו? נסיעה טובה.

בשביל שהלידה תתקדם, התינוק צריך להתקדם בתעלת הלידה כאשר השאיפה של כולנו שזה יקרה כאשר הראש מוביל, הנה כך:
https://amitai-net.co.il/n11/page/p5-179.asp
עזבו, תראו את ההדמייה המטורפת הזו:
https://amitai-net.co.il/n11/page/p5-175.asp
במקביל להתקדמות הזו שהצירים דוחפים, מתרחשים 2 דברים:
1. פתיחת צוואר הרחם, זה מה שהמיילדות (ורק הן!) בודקות ומתארות באצבעות (כנראה שהאצבעות של כל המיילדות באותו רוחב). אבל זה לא מספיק. לכן במקביל...
2. מחיקת צוואר הרחם, שהמשמעות היא הקיצור שלו. עזבו, תראו את רויטל האלופה-אין ברור מזה:
https://amitai-net.co.il/n11/page/p5-169.asp

טוב, קבלת לידה בפועל:
לא נתחיל לפרט פה על השלבים של קבלת הלידה כי לא תקראו את זה. פשוט תראו את סרטון ההדרכה הזה, הוא ארוך וקצת מתיש-אבל מסביר בצורה מפורטת:
https://youtu.be/mJiiREF1Q68


נשאר לנו לדבר על התקלות והצרות כשלא הכל זורם כמו שציפינו, אל תלכו לשום מקום.

בחן את עצמך - http://amitai-net.co.il/n11/page/matkonet5.asp?id=101684